מזל שאני מדור אחר

אנחנו דור כזה

שכחנו איך ללכת

טסים במיכלי מתכת

היינו בכל המקומות

ועדיין לא מצאנו איך להיות

אנחנו דור כזה

מרגישים כמעט בבית

מול המסך המסנוור

רוצים עכשיו רוצים מהר

אנחנו דור כזה

אחרי תקיפה מינית

קיבלנו כדור ומצית

בין התקף חרדה לתקופת דיכאון

הגענו לפסיכולוג כמו שעון

שם נמצאו האשמים

אצלי, ורק אצלי, מדובר

בהורים הדפוקים

אנחנו דור כזה

בין שיטות הטיפול

ניתנת הבחירה

להפסיק להרגיש

או להרגיש רק שמחה

אבל אנחנו גם דור מתלבט

ואפשר כאילו תמיד להתחרט

אז מה כדאי?

לנסוע למסיבת טבע אולי?

לחפש את הייעוד הנשמתי אצל הגורו מהוואי?

יש שם חומרים אחי משבט הפיצ'אי!

יש שם חומרים אחי, משהו טוב!

או עוד הלילה נמצא איזה חתיך מהאפליקציה?

אבל אנחנו דור כזה

שאחרי כל הדרמה

נשאר בבית

עם הפיג'מה

עושים בינג' על חיים אחרים.

האחרים.

האחרים פחות בודדים.