לגירסא באנגלית
נתקלתי בסרטון שכל כך עיצבן אותי ששלחתי הודעה ותגובה ליוצרי הסרטון. עוד לא קיבלתי מענה.
זה היה סרטון פרו-פלסטיני בשם "איך למחוק עם? How to erase a people" הוא חיבר (בעזרת עריכה מאוד טובה ומקצועית!) בין טרגדיות של עמים ילידים ברחבי העולם, עם דגש על האינדיאנים, לסיפורם של הפלסטינים - התפקיד שלי בסיפור היה כמובן - הקולוניאליסטית המתיישבת הכובשת.
למרות שסביר כי יוצרי הסרטון שונאים אותי ובעיקר את בחירתי לגור כאן בארץ כנען, אני ממליצה לראות את הסרטון, הוא חשוב.
הוא יכול לעזור להעמיק את ההבנה שלנו על עצמנו, על תהליכים בעולם ועל מי שחולקים איתנו את חבל הארץ המדמם הזה.
התגובות אליו בפני עצמן מעניינות: ילידים מרחבי העולם מתוודים שהם מרגישים גם כן את הקרע מאדמתם, תרבותם וזהותם.
אז אני יהודיה. נולדתי וגדלתי בישראל. ההורים שלי לא, הם הגיעו מאירופה.
טלה קדורה, יוצרת הסרטון יחד עם סאלם בראהמה, היא ממשפחת פליטים מהכפר אלכאברי, היום קיבוץ כברי, ליד נהריה. אזור מהמם, שאני נהנית לבקר ולטייל בסביבתו.
במהלך הסרטון, טלה מתייחסת לסיפור הבריאה של האינדיאנים של אזור ניו יורק, סביב אגם אונטריו - אנשי ה אירוקווים Iroquois. היא מספרת כיצד אשת השמיים נפלה וניצלה מהתרסקות בידי החיות למטה. האווזים תפסו אותה, הצב נשא אותה והאונדטרה (מכרסם שדומה לבונה) הביאה לה בוץ שממנו היא יצרה אדמה. אשת השמיים רקדה ושרה בהערכה וכך נוצרה היבשה וכל מה שאנחנו מכירים עליה, וזאת הסיבה שיבשת אמריקה הצפונית מכונה בפי ילידי המקום 'אי הצב' - Turtle Island.
כמחבקת עצים מדופלמת, כבר קראתי ושמעתי לא מעט על מיתוסים של שבטים אינדיאנים ועל תרבותם, ואני מוקסמת מהילידים האמריקאים ובפרט מהעם האירוקווי.
אני גם מוקסמת ונמשכת לתרבות הערבית החמה והמקומית (אולי חוץ מה מהפטריארכיה...). בשנה וחצי האחרונה לומדת עליה ועל אנשיה המון דרך מפגשים פנים אל פנים, לימוד ערבית, הרצאות, ספרים, סרטים וכתבות.
בכל זאת, ראיתי את הסרטון הזה ברגשות מעורבים. הוא בילבל והפעיל אותי.
פעמים רבות, אני מוצאת את עצמי מוקפת במי שחושבים אחרת ממני, מולם התרגלתי להגן על הצד הפלסטיני. אבל אחרי שצפיתי בסרטון המדובר היה לי את הדחף להגן על ה"צד" הישראלי - שלי, שלנו. על הקשר ההיסטורי, הדתי והרוחני שלנו לארץ.
בסרטון, אני ואנשיי ("הם They" כפי שנאמר בסרטון) מוצגים כרעים.
כמי שהגיעו לכאן, לישראל/פלסטין, מתוך חמדנות ורשע.
אבל אני מכירה את ההורים והסבים שלי שהגיעו לכאן. הם ממש לא נבלים, הם אנשים, בדיוק כמו שילידים הם אנשים. הם פעלו הכי טוב שהם יכולים בהתאם לנסיבות חייהם.
כששוחררו ששת החטופים הישראלים, ראיתי שלט גדול מאחורי הבמה של "טקס השחרור" של חמאס. השלט טען ב-3 שפות: אנגלית, עברית וערבית, כי "*הארץ מכירה את בניה.. מי אלה הזרים בעלי האזרחות הכפולה".
השלט הזה בילבל אותי... האם אנשים באמת מאמינים בזה?
אין לי אזרחות כפולה וגם לא למשפחה שלי או ל-90% מהאנשים בישראל...
אמנם קל יותר ליהודים להגר, בטח לאשכנזים ממעמד בינוני-גבוה, אבל לרבים אין אופציה אחרת, באמת אין להם לאן ללכת.
נחזור לעם האירוקווי. יש סיפור מפורסם מאוד על האופן שבו נוצרה הקונפדרציה האירוקווית של ששת האומות. איך אחרי שנים של מלחמה עקובה מדם בין השבטים, הם הצליחו, עם מנהיגות נשית חזקה, להקים את "חוק השלום הגדול" ולקיים את השלום הזה כמעט אלף שנים, עד שהגיעו המתיישבים האירופאים. אומרים שחוק השלום של האינדיאנים האירוקווים נתן השראה ובסיס לחוקה האמריקאית. כאן סרטון מושקע ויפה על הסיפור -
חלק 2
אם הם עשו את זה - אולי זה יכול לקרות גם כאן?
מחשבה רדיקלית - אולי המתיישבים הזרים יכולים להביא לא רק ניצול ודיכוי? אולי הם יכולים לשאת מסר של שלום אחרי אלפי שנה של יחסי שליטה של אימפריות לאנשים המקומיים בארץ (זה לא היה בהכרח שמיימי לחיות תחת האימפריה העות'מאנית, כפי שיכול להשתמע מהזקן הפלסטיני בסרטון - יש טענות לכאן ולכאן).
בסרטון מדברים רבות על חיבור מקודש לארץ ולישויותיה.
למרבה הצער, ארץ הקודש במצב רע, רחוקה מ"קדושתה". נהרות מיובשים ומזוהמים. אוויר מזוהם. זבל בכל מקום. טונות של חקלאות תעשייתית הולכות לייצוא. אדמה חשופה היכן ששכנו יערות אלונים מרשימים.
המאבק הסביבתי להצלת עין פית, שאני נמצאת בו כעת, הוא עוד דוגמא ליחס הגרוע שהארץ הזו מקבלת.
למרות שהציונים תרמו רבות למצב, ומובילים אותו בעשרות השנים האחרונות, הם בהחלט לא לבד בהרס הארץ...
ממה שאני רואה, בכל העולם וגם בארץ, קהילות ילידיות ועניות הן מטרות קלות לשיווק - הן קונות את חומרי ההדברה, את המזון האולטרה-מעובד הגרוע וממהרות לקניון כדי להשיג את הבגדים הכי חדשים.
החיים בקפיטליזם מפתים במיוחד עבור אלה שחפצים לטפס במעלה הסולם החברתי, אלה שקופחו מלכתחילה בשל קיומו.
כולנו: יהודים, מוסלמים, נוצרים, עובדי אלילים... צריכים להתחיל לחיות וללמוד לפי הערכים האנושיים המקוריים שלנו ולהפסיק לתת לצרכנות ולסטטוס חברתי להנחות את דרכנו על פני האדמה.
משבר האקלים מגיע - ובגדול. יש המכנים אותו "המשבר האנושי" - כל המערכות התומכות מתפרקות עכשיו, לא רק הטבע אלא גם המבנים האנושיים.
אותו משבר דוחק בנו להשתנות, לשבור דפוסים ותבניות ישנות שכבר לא עובדות.
אולי מהארץ הקטנה והרועשת שלנו תצא בשורה למשהו חדש ושונה?
מקווה ומתפללת כי כל היצורים החיים יהיו חופשיים, מאושרים, ושרויים ביחסי שכנות טובה!
אם קראתם עד כה - תודה - ותרגישו חופשי להשאיר לי תגובה עם המחשבות והרעיונות שלכם.
~~~
*מאז שכתבתי את הטקסט הספקתי להיות בפסטיבל במדבר, והתייבשתי כהוגן.
לבושתי, אני לא יכולה שלא לחשוב שלחמאס יש משהו בדבריו, הגוף הלבנבן והרגיש שלי לא מסתדר עם המדבר הצחיח והשמש הקופחת. הארץ אכן לא מקבלת אותי יפה…
Comments